ראש המוסד התשיעי של מדינת ישראל, אפרים הלוי, התארח היום, יום ה', במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים המארח בימים אלו משלחת של משפטנים בכירים מקנדה המבקרים בימים אלו בישראל ומתוודעים למערכת המשפט המקומית. הלוי דיבר על יחסי הכוחות בין שלוש צלעות המשולש – מדינת ישראל, ארה"ב ורוסיה.

"אני חושב שאיראן מעולם לא היתה ולעולם לא תהייה איום קיומי על מדינת ישראל. יותר ויותר אנשים מתחילים לחשוב ככה", אמר הלוי.

הלוי הוסיף כי הנחה זו אינה אומרת שהוא חושב שלא צריך לעשות כל מאמץ למנוע מאיראן להגיע לנשק אטומי. "זה לא אומר שאני לא חושב שכל מאמץ צריך להיעשות כדי למנוע מאיראן להגיע לנשק אטומי. ישראל לא ניתנת להשמדה. אם לא הצלחנו ב-70 השנים האחרונות האלה ליצור רמה מסוימת של ביטחון שיעזור לנו לעמוד בפני כל רמה של סכנה אז אני חושב שהיינו נכשלים במשימתנו. אני מקווה שאת ההישגים שהשגנו לא נצטרך לבחון אבל אני מאמין שישראל תשרוד כל איום".

הלוי עוד הוסיף ושיבח את העמידות שהדגימה מדינת ישראל לאורך השנים. "אין שירות ביון כלשהו בעולם ואין מדינה בעולם שנאלצו להתמודד עם בעיות כשל ישראל ואף מדינה אינה מתמודדת עם בעיות שכאלה. אני לא אומר שלא היו ולא יהיו לנו אבידות, לא את כולם נצליח להציל אבל אנחנו צריכים להיות מאוד גאים בעצמנו. אם אחרי השואה איבדנו שליש מהאומה שלנו והצלחנו לקום מהעפר ולהגיע להיכן שהגענו, אף אחד לא יכול לאיים עלינו ועלינו להיות בטוחים בעצמנו שנשרוד", אמר הלוי.

הלוי פתח בהרצאתו וסקר את מערכת היחסים בין ישראל לשתי המעצמות, ארה"ב ורוסיה, מאז קום המדינה ועד לימינו אנו. בדבריו הדגים הלוי כיצד ההחלטה של ברית המועצות לשעבר, שלא לתמוך ולסייע לישראל הצעירה בשנותיה הראשונות, אם בגיבויה מול מדינות האזור ואם בחימושה, התוותה את מערכת היחסים בין שתי המדינות ואף היתה בגדר טעות. "ב-1972 הרוסים הבינו שהם עשו טעות ביחסים שניהלו עם ישראל כי זה מנע מהם לבסס אחיזה באזור. בכל מקרה, ארה"ב ורוסיה יהיו פה לעוד הרבה זמן והשורה התחתונה היא שאנחנו נצטרך להחליט איך אנחנו בחוכמה וביעילות ובזהירות ננהל את היחסים שלנו עם המעצמות שעומדות להיות פה לעוד שנים רבות".

הלוי עוד הוסיף ואמר כי האסטרטגיה בניהול הסכסוכים במזה"ת צריכה להיות כזאת שאינה שואפת דווקא לסיים את הסכסוך אלא לנהל אותו בצורה היעילה ביותר. "עלינו לשכוח את הקלישאות בכל הנוגע לגישה שלנו. אנחנו לא צריכים לסיים סכסוכים אלא לחיות איתם ולצורך כך צריך לחשב מחדש את האסטרטגיה שלנו".